הדילמה של החוקר: הטיית אישוש והחתירה לאמת אובייקטיבית

נושא: פסיכולוגיה חקירתית

תאריך: 27 ביולי 2025 / DUDU

קטגוריה: מאמרים מניוזלטר

המחיר של ״תחושת בטן״ בחקירות

אחרי 25 שנות שירות במערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, למדתי שהסכנה הגדולה ביותר לחקירה איכותית אינה טמונה בתחכום של הנחקר – אלא דווקא במוחו של החוקר עצמו.

כשאתה נכנס לחדר חקירות עם ״תחושת בטן״ שהאדם משקר, אתה כבר לא חוקר – אתה תובע. והבעיה מתחילה בדיוק שם.

הטיית האישוש: האויב הבלתי נראה

הטיית אישוש (Confirmation Bias) היא כשל קוגניטיבי שבו אנו נוטים לחפש, לפרש ולתעדף מידע שמאשש את השערותינו המוקדמות, תוך התעלמות ממידע שסותר אותן.

בחקירות ביטוח, מהימנות עובדים או חקירות פליליות – זהו הצעד הראשון בדרך למסקנות שגויות, נזקים כספיים ועוולות משפטיות.

המחקר מדבר בעד עצמו

מחקרו של פרופ' ריימונד ניקרסון (1998) הגדיר הטיית אישוש כ״אחת הבעיות הקוגניטיביות המשמעותיות ביותר״ בתהליכי קבלת החלטות.

במחקר משנת 2022, נמצא שחוקרי משטרה הפגינו ״ראיית מנהרה״ משמעותית יותר מאזרחים רגילים כאשר השתכנעו באשמתו של חשוד.

אבל הנתונים החמורים באמת מגיעים ממחקר שוודי שבחן 60 שוטרים: כאשר חוקר קיבל החלטת מעצר על חשוד, הוא חקר אותו בצורה מאשימה יותר ותפס אותו כפחות אמין – גם כשהחשוד היה חף מפשע. העובדה שהוחלט לעצור את החשוד הפעילה אוטומטית הטיית אישוש אצל החוקר.

המחיר האמיתי: ממסקנה שגויה להודאות שקר

הטיית האישוש אינה מסתכמת רק בטעות מחשבתית; היא מייצרת מציאות בשטח.

מחקרים מראים שמידע מעורפל – כזה שיכול להצביע באותה מידה על חפות או על אשמה – מתפרש אצל חוקר מוטה באופן אוטומטי כמידע מפליל. ברגע שהפרשנות הראשונית מוטה, מתחיל אפקט של ״נחיתות מצטברת״ (Cumulative Disadvantage).

הודאות שקר אינן נתפסות כ״תאונה״, אלא כתוצאה ישירה של חקירה מאשימה. כאשר חוקר ננעל על הנחת אשמה, הוא מפעיל סדרה של פעולות שיוצרות לחץ פסיכולוגי כבד על הנחקר.

המענה המקצועי: מודל PEACE

כדי להילחם בכשל הקוגניטיבי הזה, פותח בבריטניה בשנות ה-90 מודל PEACE (Planning and Preparation, Engage and Explain, Account, Closure, and Evaluation).

בניגוד לשיטת רייד (Reid) המסורתית, מודל PEACE מבוסס על איסוף מידע (Information Gathering) ולא על עימות. הוא מעודד:

• שאלות פתוחות ללא הנחייה
• גישה שיטתית עם ״מוח פתוח״
• יצירת קשר ואמון עם הנחקר
• שימוש בטקטיקות ריאיון קוגניטיביות

מודל PEACE הפך לסטנדרט בינלאומי: מ-2017 אימץ אותו כוחות משטרה באוסטרליה, ניו זילנד, נורבגיה וחלקים מקנדה.

פרופ' אלדרט וריג': המהפכה בזיהוי שקרים

פרופסור אלדרט וריג', פסיכולוג חברתי יישומי מאוניברסיטת פורטסמות', שינה את הפרדיגמה המקצועית.

למשך עשרות שנים, חוקרים היו משוכנעים שהם יכולים לזהות שקרים על ידי התבוננות ב״שפת גוף״ – עיניים נעות, חוסר מגע עין, עצבנות. מחקריו של וריג' הוכיחו שזו אגדה.

במקום זאת, הוא הצביע על שלושה שינויים מהותיים:

• מהתנהגות למילים: ניתוח תוכן הדיבור חשוב הרבה יותר משפת גוף
• מעוררות לקוגניציה: שקר דורש מאמץ קוגניטיבי – וזה ניתן לזיהוי
• מפסיביות לאקטיביות: חוקר פעיל יכול להעצים רמזים של שקר

טכניקת SUE: השימוש האסטרטגי בראיות

אחד הכלים החשובים ביותר שפותחו בעשור האחרון היא טכניקת SUE (Strategic Use of Evidence), שפותחה על ידי פרופ' פאר אנדרס גראנהאג ומרי הארטוויג.

העיקרון הבסיסי: במקום להטיח בנחקר מיד: ״אני יודע שאתה משקר! יש לי הוכחות!״, חוקר מאומן ב-SUE:

• מאפשר לנחקר למסור גרסה מלאה ללא לחץ
• מתעד את הגרסה בקפידה
• רק אז מעמת אותו עם סתירות אובייקטיביות

התוצאות מרשימות: במחקר על קצינים אמריקאים, אלו שקיבלו הכשרה ב-SUE השיגו שיעור דיוק של 65% בזיהוי רמאות – לעומת 43% בלבד אצל מראיינים לא-מאומנים.

שלושה עקרונות מפתח לחקירה אובייקטיבית

1. ניסוח השערות חלופיות

חוקר מקצועי חייב לשאול את עצמו: ״אילו ראיות היו קיימות אם הנחקר היה דובר אמת?״

כתוב רשימת ראיות שתומכות בחפותו של הנחקר. נסה להפריך את החשד באותה אנרגיה שבה אתה מנסה לאשש אותו.

2. הפחתת עומס קוגניטיבי על החוקר

חוקרים שנמצאים תחת לחץ קוגניטיבי נוטים יותר להטיות. הפתרון:

• חלק חקירות מורכבות לשלבים
• הפרד בין תפקיד מקבל ההחלטה לתפקיד מבצע החקירה
• אפשר זמן למחשבה ביקורתית

3. תיעוד אובייקטיבי ושקיפות

רשום הכל – גם ממצאים ש״לא מסתדרים״ עם התיאוריה שלך. תיעוד מדויק הוא המנגנון שמאפשר לך לבדוק את התהליך בדיעבד ולמצוא הטיות פוטנציאליות.

לסיכום: המטרה היא אמת, לא ניצחון

הפער בין חוקר בינוני לחוקר מומחה הוא היכולת לנהל את המחשבות של עצמך. המטרה שלנו היא לא ״לנצח״ בעימות עם נחקר, אלא להגיש ללקוח תמונה נקייה מהטיות, מבוססת עובדות ומוכחת.

כשאתה מסוגל לומר ״חשבתי שהוא משקר, אבל הראיות הוכיחו אחרת״ – אתה חוקר אמיתי.